PDRN (פולידאוקסיריבונוקלאוטיד) הוא תערובת מקטעי DNA, המופקת בדרך כלל מנוזל הזרע של סלמון או פורל, ויותר ויותר גם מצמחים. בקוסמטיקה הוא מופיע בתווית בשם INCI ״Sodium DNA״. המחקרים הזמינים מעודדים אך קטנים, ורובם עוסקים ב-PDRN מוזרק ולא בסרומים.
השורה התחתונה
- PDRN הוא DNA מקוטע ומטוהר: במקור תרופה להזרקה, וכיום גם רכיב במוצרי טיפוח K-beauty.
- ברשימת INCI חפשו ״Sodium DNA״ (תפקיד רשמי: טיפוח העור).
- סקירה שיטתית מ-2026 כוללת רק 7 ניסויים אקראיים ו-183 משתתפים: הראיות עדיין מוגבלות.
- תמרוק עם PDRN אינו רשאי להבטיח ״התחדשות רקמות״ או ״ריפוי פצעים״: אלה טענות רפואיות.
- קיימות גרסאות צמחיות או מבוססות תסיסה למותגים טבעוניים.
מה בדיוק הוא PDRN?
PDRN הוא תערובת דאוקסיריבונוקלאוטידים, כלומר מקטעי DNA באורכים שונים, המתקבלים במיצוי ולאחריו טיהור. צורתו המקורית היא תרופה, המתוארת בסקירה של Squadrito ואחרים (Frontiers in Pharmacology, 2017) כ-DNA מנוזל הזרע של פורל הקשת (Oncorhynchus mykiss) או סלמון קֶטה (Oncorhynchus keta), במשקלים מולקולריים שבין 50 ל-1 500 kDa.
מכאן הכינוי ״DNA של סלמון״ בעיתונות היופי.
קילודלטון (kDa) הוא יחידת המסה המשמשת למולקולות גדולות: ככל שהמספר גבוה יותר, מקטעי ה-DNA ארוכים יותר. פרמטר זה משנה את התנהגות הרכיב בפורמולה ועל העור.
מה ההבדל בין PDRN לפולינוקלאוטידים (PN)?
PDRN ופולינוקלאוטידים שייכים לאותה משפחה של DNA מקוטע; גודל השרשראות הוא המבדיל ביניהם. סקירה שפורסמה ב-2025 ב-Pharmaceutics מציעה לייחד PDRN למקטעים מתחת ל-1 500 kDa ו-PN לשרשראות של 1 500 kDa ומעלה.
הגבול הזה עדיין אינו תקן רשמי. לכן בקשו מהספק תמיד את התפלגות המשקל המולקולרי, ולא הסתמכו על השם המסחרי.
| קריטריון | מקטעים קצרים | פולינוקלאוטידים (PN) |
|---|---|---|
| מהות | מקטעי DNA מטוהרים | מקטעי DNA מטוהרים |
| גודל (הצעה מ-2025) | < 1 500 kDa | ≥ 1 500 kDa |
| שימוש מקורי | תרופה להזרקה | מוצרים להזרקה ברפואה אסתטית |
| שימוש קוסמטי | סרומים, קרמים, מסכות ומדבקות טיפוח | פחות נפוץ במריחה, לעיתים בשילוב |
| שם INCI נפוץ | Sodium DNA | Sodium DNA (לפי הספק) |
יתרונות PDRN: מה המדע באמת מוכיח?
יתרונות PDRN מתועדים בהקשרים רפואיים מסוימים, אך הראיות בקוסמטיקה עדיין מצומצמות. הסקירה השיטתית שפורסמה ב-Cureus ב-2026 כללה רק 7 ניסויים אקראיים עם 183 משתתפים בסך הכול, שעסקו בהצערת העור, מניעת צלקות וריפוי פצעים. אלה הקשרים רפואיים, לא טענות מותרות לתמרוק.
החוקרים רואים פוטנציאל מבטיח, בעיקר במחקרים רפואיים על פצעים, אך מדגישים קבוצות קטנות ופרוטוקולים לא אחידים. סקירה נרטיבית מ-2026 על התאוששות לאחר הליכים מגיעה לאותה מסקנה.
בתחום המריחה על העור, מחקר שפורסם ב-PLOS ONE ביולי 2026 מספק ממצא ישיר יותר. המחקר היה אקראי, כפול סמיות ובמתכונת של השוואה בין שני צדי הפנים. הוא השווה בקרב 31 נשים, במשך 4 שבועות, קרם לאזור העיניים המכיל 0,1 % מקטעי DNA באורך ממוצע לקרם עם 0,1 % רטינול באותו בסיס. החוקרים דיווחו על שיפור גדול בערך פי שניים במראה הקמטים בזוויות העיניים ובמדדי עובי הדרמיס עם הרכיב שנבדק, לצד מדידות חדירה לעור.
אלה תוצאות של מחקר יחיד, קצר ובקבוצה קטנה. תמונות ״PDRN לפני ואחרי״ ברשתות החברתיות, שצולמו לעיתים לאחר הזרקות, אינן מוכיחות דבר לגבי מוצר שנמרח על פני העור.
איך PDRN פועל לפי המחקר?
הספרות הפרמקולוגית מתארת שני מנגנונים. ראשית, הרכיב מעורר קולטני אדנוזין A2A: במחקרים שמצטטים Squadrito ואחרים, ההשפעות נעלמות כשהקולטן נחסם באנטגוניסט. שנית, פירוקו מספק נוקלאוזידים ונוקלאוטידים שתאים ממחזרים ב״מסלול ההצלה״. אלה מנגנונים שנחקרו בתחום הרפואי, ולא הבטחות לתמרוק.
מסלול ההצלה (salvage pathway) הוא המסלול שבו תא משתמש מחדש במקטעי בסיסים שכבר נוצרו כדי לבנות DNA, במקום לסנתז אותם במלואם. מנגנונים אלה נחקרו בעיקר בהזרקה, בג׳ל או בטיפות עיניים, במסגרת רפואית.
למפתח פורמולות, מנגנון שהוכח בפרמקולוגיה אינו חל אוטומטית על סרום: הכול תלוי בכמות הרכיב שמגיעה בפועל לעור.
האם סרום PDRN פועל כמו הזרקה?
לא: הזרקה וסרום אינם כפופים לאותה מסגרת חוקית ולאותה רמת ראיות. הזרקה מכניסה את הרכיב ישירות לדרמיס באחריות רופא, בעוד שסרום צריך קודם לעבור את מחסום העור.
תקנה (CE) מס׳ 1223/2009 מגדירה תמרוק כחומר המיועד למגע עם חלקי הגוף החיצוניים כדי לנקותם, לבשמם, לשנות את מראם, להגן עליהם או לשמור עליהם במצב טוב. לכן כל מוצר להזרקה אינו נכלל בהגדרה הקוסמטית.
| מתן בהזרקה | מוצר טיפוח קוסמטי | |
|---|---|---|
| מסגרת | תרופה או אביזר רפואי | תקנה (CE) 1223/2009 |
| מי משתמש בו | רופא | המשתמש, בבית |
| דרך השימוש | תוך-עורית, תת-עורית או תוך-שרירית | מריחה על העור |
| ראיות זמינות | ניסויים קליניים, בעיקר בהקשרים רפואיים של ריפוי פצעים | מספר מחקרים קצרים, לעיתים במימון מסחרי או בקבוצות קטנות |
| הבטחות מותרות | בהתאם לאישור המוצר | מראה, לחות, נוחות ומראה הקמטים, אם הוכחו |
מסיבה זו, מותגים המפתחים סדרת דרמו-קוסמטיקה לטיפוח לאחר הליך אסתטי צריכים לדבר על נוחות ומראה, ולא על התאוששות רפואית.
באיזה שם INCI מופיע PDRN על התווית?
ברשימת רכיבים הוא מופיע לרוב בשם INCI ״Sodium DNA״, מלח הנתרן של חומצה דאוקסיריבונוקלאית. מאגר הרכיבים הקוסמטיים האירופי מייחס לו תפקיד יחיד, ״skin conditioning״, כלומר שמירה על העור במצב טוב, כפי שמצוין ב-Cosmile Europe.
שם INCI הוא השם הבינלאומי האחיד של רכיב קוסמטי, שחובה לציין על האריזה באיחוד האירופי. שימו לב: ״Sodium DNA״ אינו מלמד על המקור (דג, בעל חיים אחר או תהליך חלופי) או על המשקל המולקולרי. רק תיק הספק מפרט זאת. להרחבה על שמות רכיבים, ראו גם מבחר הרכיבים הקוסמטיים המובילים שלנו ל-2026.
מה משמעות ״ppm״ המופיע על הבקבוקים?
ppm (חלקים למיליון) מבטא ריכוז: 10 000 ppm שווים ל-1 %, כלומר 1 גרם רכיב פעיל לכל 100 גרם מוצר. לכן סרום עם ״1 000 ppm״ מכיל 0,1 % רכיב פעיל, הריכוז שנבדק במחקר PLOS ONE שהוזכר לעיל.
אבל הנתון אינו מספיק ללא המשקל המולקולרי, טוהר חומר הגלם ומערכת הפורמולה, והוא אינו מוכיח יעילות.
PDRN מסלמון או PDRN צמחי: מה לבחור למותג שלכם?
הבחירה תלויה קודם כול במיצוב: רכיב ממקור מן החי אינו מאפשר טענה לטבעונות. החלופות שאינן ימיות מתפתחות במהירות: לפי ניתוח פטנטים של GreyB, 73 מתוך 223 חידושים שנרשמו לרכיב במהלך שנים עשר חודשים, כשליש, מציינים מקור לא ימי (צמחים, תסיסה מיקרוביאלית או סינתזה רקומביננטית).
מבחינת הנתונים, מחקר שפורסם ב-International Journal of Molecular Sciences ב-2025 בחן DNA מקוטע במשקל מולקולרי נמוך מאדמונית (Paeonia lactiflora). אחרי ארבעה שבועות של מריחה, החוקרים דיווחו על התאוששות מהירה יותר של מחסום העור ועל שיפור של כ-4,25 % בגמישות סביב העין. גם כאן מדובר במחקר יחיד, ולא בהבטחה כללית למוצר.
אם המותג שלכם בוחן באופן רחב יותר רכיבים טבעיים, ביוטכנולוגיים או סינתטיים, זכרו ש״צמחי״ אינו פירושו ״שקול״: לכל מקור תיק ראיות משלו.
אילו טענות מותרות לתמרוק PDRN באיחוד האירופי?
תמרוק המבוסס על DNA מקוטע יכול לטעון להשפעות קוסמטיות מוכחות (לחות, נוחות ומראה קמטוטים), אך לא להשפעה טיפולית. תקנה (UE) מס׳ 655/2013 מחייבת שישה קריטריונים לכל טענה: התאמה לחוק, אמת, ראיות, כנות, הוגנות ובחירה מושכלת.
בפועל, ניסוחים אסורים כגון ״מתקן DNA״, ״מחדש רקמות״, ״מרפא פצעים״ או ״אפקט הזרקה״ חושפים את המותג לסיווג מחדש כתרופה או להוצאה מהשוק. למסגרת המלאה, קראו המדריך שלנו להסדרת טענות קוסמטיות באיחוד האירופי. במרוקו יש לנקוט אותה זהירות ולאשר את התיק לפני הכנסה לשוק.
| ניסוחים שיש להימנע מהם | ניסוח אפשרי (אם הוכח בבדיקות שלכם) |
|---|---|
| דוגמה אסורה: מחדש את רקמות העור | עור חלק יותר לעין לאחר 4 שבועות |
| דוגמה אסורה: מתקן את ה-DNA של התאים | מכיל Sodium DNA, רכיב לטיפוח העור |
| דוגמה אסורה: מרפא פצעים לאחר הליך אסתטי | מעניק נוחות ולחות לעור רגיש |
| דוגמה אסורה: אפקט הזרקה | מסייע להפחית את מראה הקמטוטים |
מנקודת מבט היצרן: איך משלבים PDRN בפורמולה
שילוב הרכיב בסדרה מתחיל במפרט דרישות ובראיות, עוד לפני המינון. ב-Carmel Cosmetics Labs, מעבדה המוסמכת לפי ISO 22716 ו-ISO 9001 שליוותה יותר מ-500 מותגים ב-35 מדינות, אנו פועלים כך בכל רכיב חדש ומבוקש:
- קביעת המיצוב: טבעוני או לא, שוק יעד (האיחוד האירופי, מרוקו או יצוא) וסוג מוצר (סרום, קרם או מדבקות טיפוח סביב העיניים).
- בחירת חומר הגלם: מקור, התפלגות המשקל המולקולרי, טוהר, תעודת אנליזה ונתוני בטיחות של הספק.
- פיתוח פורמולה: התאמת ה-pH, התאימות לרכיבים פעילים אחרים, מערכת השימור והמרקם לרכיב פעיל מסיס במים. אותה גישה חלה על רכיב פעיל מסיס במים נוסף שזוכה לעניין: חומצה טרנקסמית.
- אימות: בדיקות יציבות והתאמה לאריזה, ולאחר מכן הערכת הבטיחות הנדרשת לפי תקנה 1223/2009 (ראו איך בודקים את איכות מוצרי הקוסמטיקה).
- ניסוח הטענות: רק טענות שניתן לבסס באמצעות בדיקות שנערכו על המוצר המוגמר.
- ייצור: השקה בווייט לייבל עם כמות מינימום נגישה (MOQ).
השגיאות הבולטות בדפי מוצרים בשוק: מינון ב-ppm בלי משקל מולקולרי, הבטחת ״אפקט הזרקה״ וסימון טבעוני לרכיב מסלמון. אפשר לתקן את כולן כבר בבריף הפיתוח.
לבריף מבוסס מההתחלה, היעזרו ב-שיטה שלנו לכתיבת מפרט דרישות קוסמטי. ואם אתם רוצים להשיק סרום PDRN בווייט לייבל, נוכל לבחון פורמולה ממקור ימי או צמחי.
שאלות נפוצות
האם PDRN באמת מופק מזרע סלמון?
כן, בצורתו המקורית. הגרסה התרופתית מופקת מנוזל הזרע של פורל הקשת או סלמון קֶטה, משום שהוא מספק DNA טהור מאוד. לאחר מכן הרכיב מטוהר ומקוטע: המוצר המוגמר אינו מכיל תאים או חלבוני דג מזוהים. קיימות גם גרסאות צמחיות ומבוססות תסיסה.
האם PDRN מתאים לשגרה הכוללת רטינול או ויטמין C?
בספרות שנבדקה לא תועדה אי-התאמה כימית משמעותית לרכיבים אלה. בפועל, PDRN מסיס במים ומתאים לסרום מימי. במחקר PLOS ONE מ-2026 הוא הושווה לרטינול ולא שולב איתו. בעור רגיש, הוסיפו רכיב חדש אחד בכל פעם ובחנו את הסבילות.
האם PDRN מתאים לעור רגיש או הנוטה לאקנה?
המחקרים שפורסמו מדווחים על סבילות טובה, ללא תופעת לוואי חמורה בניסויים האקראיים שנכללו בסקירת 2026. אין בכך הבטחה לסבילות של פורמולה מסוימת: חומרים משמרים, בישום ורכיבים נוספים חשובים לא פחות מה-DNA המקוטע. במוצר לעור רגיש, המותג חייב להסתמך על בדיקות הסבילות שלו במוצר המוגמר.
האם תמרוק עם PDRN יכול להתאים לטבעונות או לחומרי גלם אורגניים מוסמכים?
DNA המופק מסלמון הוא ממקור מן החי ואינו מתאים לטענה לטבעונות. לסדרה טבעונית נדרש מקור צמחי או תסיסה, עם עקיבות מתועדת מהספק. לגבי חומרי גלם אורגניים מוסמכים, הזכאות תלויה בתקן הנבחר ובתהליך הפקת הרכיב, ויש לבדוק כל מקרה מול גוף ההסמכה.
כמה זמן נדרש כדי לראות השפעה?
המחקרים הזמינים על מריחה נמשכו ארבעה שבועות, עם שימוש פעמיים ביום. אין נתונים מבוססים המאפשרים להבטיח תוצאה מהירה יותר. מותג שמציין זמן לתוצאה חייב לבסס אותו על בדיקת יעילות במוצר שלו, עם שיטה וקבוצת משתתפים מתועדות, כדי לעמוד בקריטריון הראיות של תקנה 655/2013.
PDRN: מה חשוב לזכור לפני השקת המוצר
PDRN הוא רכיב שמקורו בפרמקולוגיה, ושימושו בקוסמטיקה עדיין מבוסס על מספר קטן של מחקרים. בחירה נכונה (מקור, משקל מולקולרי וטוהר) ופיתוח נכון עשויים לבסס טענות ללחות ולמראה העור, בתנאי שנשארים במסגרת הקוסמטית בלבד.
רוצים לבחון את הרכיב בסדרה שלכם? ייעוץ חינם לפורמולת PDRN בווייט לייבל: נבחן יחד אפשרות ימית או צמחית, תיק ראיות לטענות ופרויקט עם כמות מינימום נגישה (MOQ), באתר הייצור שלנו באגדיר.